פסק-דין בתיק רע"צ 42091-12-11

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל הגב' אפרת הלר מיום 23.11.11 בה קבעה הרשמת כי בקשת המבקש (להלן: "החייב") להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים ולאחד את תיקי ההוצאה לפועל המתנהלים כנגדו מתקבלת, אולם זאת בכפוף לביצוע תשלום ראשוני בסך  3,000 ש"ח ותשלום חודשי בסך 1,000 ש"ח (להלן: "ההחלטה").

לטענת המבקש, הסכומים אשר נקבעו הינם גבוהים ומעבר ליכולתו הכלכלית, והוא מבקש לבטל לחלוטין את התנאי של תשלום ראשוני וכן להפחית את התשלום החודשי לסך של 200 ש"ח לחודש.

בהתאם להחלטתי מיום 22.12.11  ניתן עיכוב הליכים ובהמשך הגישו המשיבים 1-3 ו-6 תגובות לבקשה.

המשיבים אשר הגיבו לבקשה, התנגדו למתן רשות הערעור וטענו כי הרשמת הפעילה את שיקול דעתו בסבירות ובהתאם להנחיות שהותוו בפסיקה וכי סכום התשלום החודשי המוצע על ידי החייב הינו נמוך ביותר ובלתי סביר לחלוטין לנוכח היקף חובותיו העולים על 800,000 ש"ח.

המשיב 1 בתגובתו, מציין עוד כי מאז פתיחת תיק ההוצאה לפועל על ידו בחודש 3/2011, לא פעל המבקש בדרך כלשהי להקטין את חיוביו ואף לא התייצב לחקירת יכולת בפני הרשם על אף שזומן כדין ורק בחודש 11/11 הגיש את הבקשה לאיחוד תיקים.

כמו כן מדגיש המשיב לגופן של טענות המבקש כי המבקש לא צרף אסמכתאות מספקות להוכחת מצבו הכלכלי הקשה הנטען וחוסר יכולתו לשאת בתשלומים שנקבעו על ידי כב' הרשמת  וכך אפילו לא הציג תלושי שכר מספיקים שלו ושל בת זוגתו על מנת שניתן יהיה ללמוד על גובה השתכרותם הנטענת.

המשיבה 6 בתגובתה מדגישה בנוסף את העובדה כי בבעלות המבקש ואשתו נכס מקרקעין אשר עליו רובצת משכנתא שיתרתה נכון ליום 16.7.00 עומדת על 212,000 ש"ח בלבד ומכאן שמדובר בחייב  שיש ברשותו נכסים אשר טרם מוצתה האפשרות לממשם לצורך כיסוי חובותיו.

לאחר עיון במלוא טיעוני הצדדים כפי שנפרשו בפני, אני סבורה כי יש להיעתר לבקשה אולם בחלקה בלבד וזאת על דרך של ביטול התשלום הראשוני שנקבע כתנאי להכרזה על המבקש כחייב מוגבל באמצעים ומתן צו לאיחוד התיקים המנוהלים כנגדו.  אני סבורה שבנסיבות הענין ובמיוחד לאור העובדה כי מדובר בבקשה ראשונה מסוגה שמגיש המבקש, ובהתחשב במלוא הנתונים כפי שפורטו בהחלטת כב' הרשמת, אין מקום להתנות את מתן הסעד המבוקש בהפקדת תשלום ראשוני בשיעור שנקבע על ידי כב' הרשמת וביצוע התשלום החודשי הראשון בסך של 1,000 ש"ח עד ליום 15.7.2012 יהווה התנאי לקיום החלטת הרשמת.

אציין כי בסוגיה הנוגעת לקביעת תשלום ראשוני גבוה כתנאי למתן הכרזה כמבוקש, קיימות עמדות שונות הבאות לידי ביטוי בהחלטות של ערכאות הערעור על רשמי ההוצאה לפועל (ראה למשל רע"צ (חי') 45712-12-11 רוזנשטוק נ' יוניליבר (ישראל) בע"מ ואח' (26.2.12) וכן רע"צ (נצ') 56586-09-11 פאיק גנאים נ' סינימה קרדיט בע"מ ואח' (24.5.12)). לטעמי, במקרים שמדובר בבקשה ראשונה מסוגה, יש לתת משקל יתר לעובדה זו בקביעת גובה הסכום.

יתרה מכך, במקרה דנן התשלום החודשי שנקבע אינו נוטה לצד הנמוך (אם כי בנתוני המבקש ולאור קיומו של נכס כאמור לעיל הינו במתחם הסבירות ולפיכך אינני מתערבת בגובהו) ולפיכך, אין הצדקה לקביעת תשלום ראשוני גבוה יותר כתנאי לקבלת הבקשה. 

אוסיף עוד כי מהחלטת הרשמת עולה לכאורה כי בקביעת גובה התשלום החודשי, מתיחסת הרשמת לגובה שכר הברוטו של התא המשפחתי. ברי כי הכנסה ברוטו אינה יכולה לשמש בסיס לקביעת גובה התשלום החודשי תוך השוואתה להוצאות המשפחתיות (ככל שהן נמצאו סבירות), שכן מהכנסה זו יש להפחית את תשלומי החובה החלים על כל עובד, שכן ברי כי תשלומים אלו אינם יכולים להיכלל בחישוב "ההכנסה המשפחתית" הנלקחת בחשבון בעת קריבת התשלום החודשי המוטל על החייב.

במקרה שבפני, אין בטעות זו של הרשמת כפי שהיא משתקפת בהחלטה, כדי לבסס את הבקשה להפחתת תשלום החודשי, שכן גם לאחר התחשבות בתשלומי החובה, ובהתחשב בקיומו של נכס כאמור לעיל, נראה גובה התשלום החודשי במתחם הסבירות כפי שציינתי לעיל.

אשר על כן אני מקבלת את הבקשה ומורה על ביטול התנאי שנקבע על ידי כב' הרשמת ביחס לתשלום ראשוני בסך 3,000 ש"ח. שאר חלקי ההחלטה, עומדים בעינם כאשר המועד לביצוע התשלום החודשי הראשון בסך 1,000 ש"ח נקבע ליום 15.7.12.

עיכוב ההליכים ימשך עד למועד שנקבע לביצוע התשלום הראשון.

בנסיבות הענין, אין חיוב בהוצאות.

ניתן היום,  ל' סיון תשע"ב, 20 יוני 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: